את להקת Full Trunk הכרתי רק לפני כמה חודשים. ואני מודה שכששמעתי שהם עושים בלוז ורוקנ'רול ישראלי קצת הרמתי גבה.
את השמיעה הראשונה המעמיקה שהקדשתי לחבר'ה האלה עשיתי כאן בבלוג שאירחתי אותם בפוסט להקה שלהם והתלהבתי מאד מבחירות השירים שלהם ושבוע לאחר מכן פגשתי את גל ועופר באולפן 8 שהוא האולפן של 88FM.
גדי ליבנה, שאצלו התארחתי עם נועה ברירו, אמר לי שמדובר בלהקה יוצאת דופן ושהם נהדרים.
עכשיו כבר הסתקרנתי וחיפשתי קצת יותר מידע ושירים נוספים שלהם ברשת. ומה אני אגיד לכם? הם באמת נהדרים.
לשמחתי הוזמנתי גם להופעת ההשקה של אלבום הבכורה שלהם שהתקיימה בבארבי ביום 19-2-2014. זה בעצם התאריך שבו הבנתי שאפשר לעשות גם בלוז בעברית ברמה הכי גבוהה.
הבארבי היה מלא לחלוטין, ובאיחור אופנתי הם עולים לבמה רק שלושתם: גל ניסמן, עופר וינר ויותם אלעזרי ומתחילים לתת בראש! (בהמשך הם תוגברו עם קלידן וגיטריסט נהדר נוסף).
עופר ויותם נהדרים אבל מה לעשות, הבלוז שייך לגיטרה. גל ניסמן מפליא בנגינה על הסטראט שלו ונשמע כמו גארי מור הישראלי, גם בסאונד וגם בסגנון הנגינה. נגינה מלאה ברגש ובטכניקה ברמה מעולה!
במהלך ההופעה החברים אירחו את איתי פרל, את דיאנה גולבי, את לוסיל ואת ארז אלגרבלי שגם ניגן איתם והיה חלק מהפקת האלבום.
חשוב לציין, ניכר כי מדובר בחברים טובים. ישנן להקות רבות שהמתיחות ומלחמות האגו בין חברי הלהקה באות לידי ביטוי על הבמה וכשהדבר הוא הפוך (וזה לא דבר כ"כ נפוץ) זה מוסיף מימד של איכות והנאה להופעה שכן חברי הלהקה מרגישים בבית זה לצד זה וכשאומן מרגיש בבית על הבמה זה עף החוצה דרך ההגברה.
רגע השיא של ההופעה מבחינתי (ואני יודע שגם מבחינת הרבה אחרים) היה ההדרן שבו הם ביצעו את השיר Keep trying שאותו גל הקדיש לחבר שלו שנפטר ולטעמי השיר הכי טוב שלהם ולאחריו נגנו את ADHD שהוא התפרקות בלוז טוטאלית שגם חותמת את האלבום.
חברי הלהקה נתנו הכל על הבמה אך עשו זאת בצניעות וענווה ודאגו להחזיר פרגון גם לחברים שעזרו בדרך, לאחר ההופעה הדהים אותי שלגל היה חשוב לשאול אותי אם הכל עבר חלק בכניסה, זה לא מובן מאליו, הבחור נמצא רגע לאחר הופעה עם רמות אנדרופינים ואנדרנלין בדם והוא מוודא שהכניסו אותי כפי שביקש ושלא היו בעיות. לא מובן מאליו בכלל!! ועופר וינר? באמת וינר אמיתי כי מסתבר שניגן נפלא כל ההופעה עם אצבע שבורה (מעניין איך הוא מנגן עם אצבע בריאה!)
זה מסוג הדברים שמעודדים אותי להמשיך ולהגיע להופעות ולפרגן כאן בבלוג ולאודות שיש לי את הזכות להכיר אנשים כאלה ולכתוב עליהם ועל המוזיקה שלהם וכן גם לשלם על המוזיקה שלהם, גם שאני מוזמן להופעות ולכן גם קניתי את הדיסק. אני מודה שקצת גלשתי מסקירת ההופעה לעניינים אחרים אבל זה חשוב לי לציין את זה. (וכוסעמק זה הבלוג שלי!)
בקיצור ולעניין מדובר החבר'ה נהדרים שעושים מוזיקה נפלאה! ואני ממליץ בחום לרכוש את האלבום וכמובן להגיע להופעות הקרובות.
לפייסבוק של Full Trunk
עוד קצת תמונות מהערב:
 |
| גל ועופר באולפן 88 יחד עם גדי ליבנה ושרון שפירא |
גדי ליבנה, שאצלו התארחתי עם נועה ברירו, אמר לי שמדובר בלהקה יוצאת דופן ושהם נהדרים.
עכשיו כבר הסתקרנתי וחיפשתי קצת יותר מידע ושירים נוספים שלהם ברשת. ומה אני אגיד לכם? הם באמת נהדרים.
לשמחתי הוזמנתי גם להופעת ההשקה של אלבום הבכורה שלהם שהתקיימה בבארבי ביום 19-2-2014. זה בעצם התאריך שבו הבנתי שאפשר לעשות גם בלוז בעברית ברמה הכי גבוהה.
הבארבי היה מלא לחלוטין, ובאיחור אופנתי הם עולים לבמה רק שלושתם: גל ניסמן, עופר וינר ויותם אלעזרי ומתחילים לתת בראש! (בהמשך הם תוגברו עם קלידן וגיטריסט נהדר נוסף).
עופר ויותם נהדרים אבל מה לעשות, הבלוז שייך לגיטרה. גל ניסמן מפליא בנגינה על הסטראט שלו ונשמע כמו גארי מור הישראלי, גם בסאונד וגם בסגנון הנגינה. נגינה מלאה ברגש ובטכניקה ברמה מעולה!
במהלך ההופעה החברים אירחו את איתי פרל, את דיאנה גולבי, את לוסיל ואת ארז אלגרבלי שגם ניגן איתם והיה חלק מהפקת האלבום.
חשוב לציין, ניכר כי מדובר בחברים טובים. ישנן להקות רבות שהמתיחות ומלחמות האגו בין חברי הלהקה באות לידי ביטוי על הבמה וכשהדבר הוא הפוך (וזה לא דבר כ"כ נפוץ) זה מוסיף מימד של איכות והנאה להופעה שכן חברי הלהקה מרגישים בבית זה לצד זה וכשאומן מרגיש בבית על הבמה זה עף החוצה דרך ההגברה.
רגע השיא של ההופעה מבחינתי (ואני יודע שגם מבחינת הרבה אחרים) היה ההדרן שבו הם ביצעו את השיר Keep trying שאותו גל הקדיש לחבר שלו שנפטר ולטעמי השיר הכי טוב שלהם ולאחריו נגנו את ADHD שהוא התפרקות בלוז טוטאלית שגם חותמת את האלבום.
חברי הלהקה נתנו הכל על הבמה אך עשו זאת בצניעות וענווה ודאגו להחזיר פרגון גם לחברים שעזרו בדרך, לאחר ההופעה הדהים אותי שלגל היה חשוב לשאול אותי אם הכל עבר חלק בכניסה, זה לא מובן מאליו, הבחור נמצא רגע לאחר הופעה עם רמות אנדרופינים ואנדרנלין בדם והוא מוודא שהכניסו אותי כפי שביקש ושלא היו בעיות. לא מובן מאליו בכלל!! ועופר וינר? באמת וינר אמיתי כי מסתבר שניגן נפלא כל ההופעה עם אצבע שבורה (מעניין איך הוא מנגן עם אצבע בריאה!)
זה מסוג הדברים שמעודדים אותי להמשיך ולהגיע להופעות ולפרגן כאן בבלוג ולאודות שיש לי את הזכות להכיר אנשים כאלה ולכתוב עליהם ועל המוזיקה שלהם וכן גם לשלם על המוזיקה שלהם, גם שאני מוזמן להופעות ולכן גם קניתי את הדיסק. אני מודה שקצת גלשתי מסקירת ההופעה לעניינים אחרים אבל זה חשוב לי לציין את זה. (וכוסעמק זה הבלוג שלי!)
בקיצור ולעניין מדובר החבר'ה נהדרים שעושים מוזיקה נפלאה! ואני ממליץ בחום לרכוש את האלבום וכמובן להגיע להופעות הקרובות.
לפייסבוק של Full Trunk
עוד קצת תמונות מהערב:
 |
| עם דיאנה גולבי המעולה |
 |
| עם חברים נוספים בגיטרה ועל הקלידים לתגבור |
 |
| יחד עם איתי פרל |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה