להופעה של בוצר הגעתי מבלי להכיר אף לא שיר אחד שלו ובכל זאת אי אפשר היה להתעלם מהעוצמה ומהיכולת האדירה שלו להעיף את הבארבי באוויר. עם טונות של כריזמה ונגנים מוכשרים הכל עבד נהדר.
ואם אביתר בנאי אומר עלייך:
"בוצר הוא דוגמה לכישרון גדול שצמח במגזר. צריך זמן לעכל אותו, אבל אני מאמין שהוא יצליח מאוד". (מכתבה ב-nrg)
אז אתה מבין שיש כאן משהו.
כשקיבלתי את האלבום והקשבתי לו כמה פעמים הבנתי הכל, זה אחד האלבומים הכי טובים שיצאו כאן בשנים האחרונות!
עם משפטים כמו: "אֲנִי מוּכָן לָמוּת רַק בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת אֶת מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת נוֹעַדְתִּי לִהְיוֹת לֹא רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּשְׁבִיל לָמוּת וְאָז לְגַלּוֹת שֶׁחָיִיתִי בְּטָעוּת", (עדרים) ובכלל כל השיר מתחילתו עד סופו
"אימא תחבקי אותי, בלי לחשוב מה אהיה כשאהיה גדול. אבא תאהב אותי גם כשאני לא יכול", "מה נשאר עוד לתקן? את הקלקול המתעדכן" (פשוט להיות)
האמת שלצטט חלק מהשירים זה דיי לעשות להם עוול כי באמת שהם פשוט מצויינים מההתחלה עד הסוף.
האמת שלצטט חלק מהשירים זה דיי לעשות להם עוול כי באמת שהם פשוט מצויינים מההתחלה עד הסוף.
הטקסטים של בוצר מטלטלים, המנגינות והעיבודים של בוצר של שירים שמתפתחים תוך כדי וכן קטעי "סי פארט" מושלמים מזכירים לי קלאסיקות רוק מהטובות שנעשו אי פעם, אי אפשר להתעלם מהדימיון (החיובי) ללחנים של פינק פלויד, פרל ג'אם, קולדפליי, ובארץ אביתר בנאי, אביב גפן, אלג'יר וכמובן שירי רוק דתיים בעיקר בסגנון הפיוטי של בוצר.
אם נחזור רגע לטקסטים, כשאני מקשיב להם אני מרגיש כאילו מדובר באדי וודר \ רוג'ר ווטרס (בימיו הטובים) באדיפטציה למציאות הישראלית. שאלות על קיום האדם בעולם, על תרבות הכלום והשום דבר, על אמונה, על להיות חלק מקבוצה מבלי להבין לאן צריך ללכת, על אהבה בין אחד לשני ואהבה למקום כמו בשיר המעולה ציון.
בקיצור ולעניין, אתם מכירים אותי, אני לא כותב הרבה יותר ממה שצריך. פשוט תקשיבו לאלבום הזה ולא תצטערו כי הוא באמת נפלא.
אכן אלבום מצויין!אמן יוצא דופן עם להקה מצויינת לא פחות.תודה!
השבמחקעונג הוא לי לייחצן אותו